מחשבות על חינוך

אני בהרצאה של אריק מנדלבאום.

עם מחשבות חדשות על חינוך. האם ציונים מובילים לבנוניות? האם אנחנו מחנכים למקום שבו אנו נמצאים?

מהם החיים? ומהם הלימודים? ומה הקשר בניהם?

מה הם השאלות הקיצוניות ביותר? ולמה אנחנו בורחים מהן?

האם יש תאוריה מקצועית אודות כמה שעות לימוד צריך?

האם גם אנחנו שונים?

האם בית הספר רוצה ללמוד מאחרים?

מה החזון האמתי שלנו ואיך הוא מתקשר למה שאנחנו עושים?

האם מה שחשוב זה רק הגיל? האם זה מגובה פדגוגית?

למה לא לקטלג לפי גובה?

כמה מפחדים מזמן פנוי לילדים?

האם אנחנו אנשי מקצוע או טכנוקרטים?

למה אנחנו מפחדים לעשות שינויים?

מה התפקיד שלנו בחינוך בבית ובבתי ספר?

האם אנחנו מסלילים לאקדמיה? אולי מקצוע עדיף?

למה לומדים כל כך הרבה שעות? האם זה תורם ללמידה?

האם למידה נמדדת רק על ידי מבחנים?

למה אנחנו כל כך בלחץ? כמו אנשים שאופים עוגה וכל הזמן פותחים את התנור העוגה לא תהיה מוכנה ככה.

למה אנחנו מעבירים את החרדה לילדים שלנו?

מה עושים בבתי ספר 12 שנה?

האם אפשר שכולם יצליחו?

ומה יקרה אז?

תהיה מסקנה שהעתיקו.

האם אנו מקריבים ילדים לאלת ההתפלגות הנורמלית?

האם אפשר לבחור מקצוע בלי רמת הנחשבות שלו? פשוט כי זה מעניין?

מי מטפל בזקנים שלנו?

מי מאיתנו היה רוצה שהבן שלו יהיה מטפל בזקנים?

לשם מה אני חי?

פרסונליציה? זו פילוסופיה עתיקה חנוך לנער על פי דרכו.

איזה אדם אני רוצה להיות? באיזה עולם אני רוצה לחיות?

צריך שהחיצוניות תתמוך בפנימיות.

כדאי ללמוד ביחד האם מורים ילמדו גם אם אין גמול השתלמות?

איך מקדמים מוטיבציה פנימית?

איזה חלום אתם מגשימים? איזה ספר קראתם? מתי סיפרתם לילדים עליו?

מתי פעם אחרונה התנדבתם?

כדאי לבנות תכנית למידה אישית לנו ולילדים מה אנחנו מתכננים לנו לחצי שנה הקרובה.

למה בוחרים בחיים? האם העבודה מפריעה לנו לחיות?

כשמורה קורא לתלמיד מה הוא שואל?

מה עשית?

הרצאה ממש מומלצת. מעוררת חשיבה. תמצאו זמן לפיתוח חשיבה בהצלחה

תודה ל בוחרים בחינוך חיפה ולסיגלית קורן.